Summary: בין משפחה להכללת האחר - במדבר פרק ה' עוסק בחובות אשם של חוטאים. הפניה היא "דַּבֵּר֘ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֽוֹ־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם … וְאָֽשְׁמָ֖ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא" (במדבר ה, ו'). לכאורה פניה שוויונית ומכלילה לכל אדם באשר הוא גוזל או חוטא. בדיון במקראי שלפנינו מתמקדים הפסוקים בבירור סוגיית הגזל בהקשר פנים-קהילתי, פנים-ישראלי, ומוקד עניינו של החוק, בפסוקים וכן במדרשים שלהלן, הוא הגדרת זהותם של מי שנפגעו, של הנגזלים. מתוך עיסוק זה עולות גם שאלות בנוגע לקווים העדינים המפרידים בין מי שמוצאים עצמם בתוך גדרי החוק או מחוצה להם.
