עושים טכנולוגיה (Osim Technologia)

במשך שנים הסבירו ש"דאטה היא הנפט החדש" ומשום כך צריך להתייחס למידע כמו אל נפט: להשיג כמה שיותר, לקנות ולמכור ואם אפשר, לשמור. אלא שבשנים האחרונות מתרחשת מהפכה בעולם והנכס היעיל הופך לנטל רעיל. נמרוד וקס, מייסד שותף ומנהל כלל המוצרים של אחת מחברות הסטארט-אפ הצעירות אך הבולטות בעולם בתחום ניהול דאטה, חברת BigID הישראלית, מסביר את הסכנה שבאגירת דאטה ומדוע גם כאשר ארגונים רוצים למחוק מידע, הם פשוט לא מסוגלים. האזנה נעימה יובל דרור.

זה לא קל להיכנס למועדון הסגור והמאוד קשוח של סימני הפיסוק אבל במארס 1962 ניסה איש פרסום אחד להמציא סימן פיסוק חדש. הוא קרא לו: אינטרובאנג. בפרק אני מסביר מדוע טכנולוגיות מגיעות לעולם בצורה של סימן קריאה, מה קורה כאשר מופיעים סימני השאלה ולמה העשור הקרוב בעולם הטכנולוגיה צריך להיות עשור האינטרובאנג. האזנה נעימה יובל דרור.

העשור השני של המאה ה-21 הסתיים וזה זמן טוב לסיכומים, אבל סיכומים סטנדרטיים יש לרוב. אני החלטתי לסכם את העשור האחרון באמצעות הצגה של שלוש שערוריות טכנולוגיות, שלושה סיפורים שהתפוצצו בעשור האחרון, סיפורים שמהווים תזכורת טובה לכך שעל אף שאנחנו חיים בעידן מרגש ומלא בתקווה, גם בעולם הטכנולוגיה לא חסרים סקנדלים שישאירו אתכם עם פה פעור מתדהמה. האזנה נעימה יובל דרור.

הודעתם של מייסדי גוגל, סרגי ברין ולארי פייג', על החלטתם לעזוב את תפקידיהם הניהוליים בחברה-האם, אלפה-בית, תפסה רבים בהפתעה. מצד אחד, מזה תקופה ארוכה שהשניים אינם מעורבים בעסקי הליבה של החברה ומצד שני, דווקא נוכח הבעיות שאיתן היא מתמודדת, ציפו שהם יפשילו שרוולים וייכנסו לעובי הקורה. בפרק הזה ננסה לפצח את חידת עזיבתם: מה מאחורי עיתוי ההודעה של שני המייסדים, והאם כאשר מייסדים אגדיים של חברה עוזבים, החברה מפסידה או שמא דווקא מרוויחה? האזנה נעימה יובל דרור.

באוקטובר 2018 נמכר בבית המכירות כריסטיס הציור הראשון שלא צויר על ידי בן אדם אלא על ידי אלגוריתם. בית המכירות העריך שהוא יימכר בכ-7,000 דולר. הוא נמכר בסכום הגבוה פי 60 מכך. האירוע הזה נתן רעיון לשלושה צעירים ישראלים שהקימו אתר אינטרנט שמוכר ציורים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. הסוגיות שקשורות בכך רבות ונעות מהשאלה מהו המקום של האמנים בעולם משופע בבינה מלאכותית ועד האם בלא יודעין הם בונים את תחילתה של "סקיינט" (כך לפחות מאשימים אותך בעמוד הפייסבוק שלהם). נפגשתי עם בן קובליס, אחד היזמים שעומדים מאחורי האתר שבין השאר הסביר איך זה עובד, מה מרגישים כאשר צופים בציורים שנוצרו על ידי אלגוריתמים ואיך מחליטים מהו ציור יפה. האזנה נעימה יובל דרור.

"חוק חדש בקליפורניה משמיד את כלכלת החלטורה ששווה טריליון דולר". זו רק כותרת מזועזעת אחת שמתארת את הלך הרוח בקליפורניה אחרי שבספטמבר 2019 עבר במדינה חוק AB5 שצפוי לשנות מהיסוד את האופן שבו חברות דוגמת אובר, ליפט מעסיקות את העובדים שנותנים שירותים באמצעותן. החוק, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2020, עלול לחסל, הלכה למעשה, את מוסד ה"קבלנים העצמאיים" או ה"פרילנסרים" עליו מתבססת כלכלת החלטורות והפרשנים כבר מזהירים שחברות רבות שכיום שוות עשרות מיליארדי דולרים, יתמוטטו. בפרק ננסה להבין מה בעצם קובע חוק AB5, האם הוא יגן על עובדים מוחלשים או שמא הוא דווקא יפגע בהם וכיצד עלול חוקי מקומי במדינה אחת להשפיע על כלכלת החלטורה כולה. האזנה נעימה יובל דרור.

בשנים האחרונות פודקאסטים זינקו לתודעה הציבורית ונכון לאמצע 2019 היו כ-700 אלף ערוצי פודקאסט פעילים ברחבי העולם שהכילו כ-29 מיליון פרקים במאה שפות שונות. ועדיין, יצירת פודקאסט היא תהליך ארוך ומורכב שמצריך שימוש במספר רב של טכנולוגיות שונות, חלקן יקרות ומסובכות. חברת סטארט-אפ אמריקאית בשם Auxbus מנסה לפתור את הבעיה באמצעות השקת שירות חדשני שהופך את תהליך יצירת הפודקאסט לכמעט אוטומטי. שוחחנו עם מייסד החברה, דן ראדין, כדי להבין עם אילו בעיות מתמודדים יוצרי הפודקאסטים וכיצד ניתן לפתור אותן, האם יש בשוק הזה כסף וכיצד הוא עתיד להשתנות בשנים הבאות. האזנה נעימה!

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688758/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) מיהו האדם המשפיע ביותר בעמק הסיליקון? מארק צוקרברג, סרגיי ברין, אולי ג'ף בזוס? לא. בימים אלו האדם המשפיע ביותר על עתיד הטכנולוגיה, על החברות שינצחו בתחרות ועל התחרות עצמה הוא לא מנכ"ל של חברת טכנולוגיה, לא יזם ואפילו לא אמריקאי. הוא מסיושי (מאסה) סון, מנכ"ל חברת האחזקות היפנית סופטבנק, שבשנים האחרונות מפזר מיליארדי דולרים על חברות טכנולוגיה בעמק הסיליקון ובעולם כולו. הוא גם זה שהשקיע 11 מיליארד דולר בחברה אחת שמשכירה משרדים לטווח קצר: WeWork. זהו סיפורו של עלייתו והשאלה שנוגעת לנפילתו. האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: How SoftBank ate the world https://www.wired.co.uk/article/softbank-vision-fund The most powerful person in Silicon Valley https://www.fastcompany.com/90285552/the-most-powerful-person-in-silicon-valleyrunning list of all the Japanese giant's major investments https://www.businessinsider.com/running-list-softbank-investments-2017-7Inside the Eccentric, Relentless Deal-Making of Masayoshi Son https://www.bloomberg.com/news/features/2018-01-02/inside-the-eccentric-unstoppable-deal-making-of-masayoshi-son ריאיון עם מאסה https://www.youtube.com/watch?v=Sa2_VBu0d7k&t=632s דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק |

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688770/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) הפנים שלנו העסיקו אותנו מאז ומתמיד. לאורך ההיסטוריה הפנים של השליטים הופיעו על מטבעות, אנשים עשירים ביקשו מציירים לצייר פורטרייט שלהם, שוטרים התעניינו בקלסתרונים – בקיצור, אי אפשר להכחיש – פנים זה דבר חשוב. ואולם נראה שהטכנולוגיה הדיגיטלית העבירה את העיסוק בפנים שלנו לאובר-דרייב: מהסלפי ועד דיפ-פייק, הפנים של כולנו נמצאים במרכז. בפרק השלישי והאחרון בסדרת "על הפנים" המוקדשת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, נעקוב אחר האופן שבו יזמי ההייטק וחברות הטכנולוגיה זרעו בתוך התרבות רעיון ("מעקב אחר הפנים זה מגניב!") ואז הפכו אותו למקובל ונורמלי ונבדוק מדוע מכל המקומות בעולם דווקא לונדון הפכה לזירת הניסויים הגדולה ביותר במדינות המערב של טכנולוגיות לזיהוי פנים. האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: הפרזנטציה של פיל שילר https://www.youtube.com/watch?v=z-t1h0Y8vuMספרו של ניל פוסטמן, "טכנופולין" https://www.kibutz-poalim.co.il/product?c0=42208תשלום בסין באמצעות הפנים שלך https://www.scmp.com/tech/enterprises/article/3020657/china-turns-towards-facial-recognition-payments-are-qr-codes-theirכיצד לונדון הפכה לשדה הניסויים בטכנולוגיית זיהוי הפנים https://www.ft.com/content/f4779de6-b1e0-11e9-bec9-fdcab53d6959 דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688716/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) חברות רבות בתחום הטכנולוגיות לזיהוי פנים טוענות שהן לא מציעות רק כלי שבאמצעותו ניתן לגלות את זהותו של אדם אלא גם כלי שבאמצעותו ניתן לגלות מה המצולם מרגיש וזאת באמצעות ניתוח של מיקרו הבעות פנים. חברות ענק כמו אמזון, יבמ ומיקרוסופט לצד חברות המתמחות בתחום, פועלות בשוק זיהוי הרגשות שמגלגל מדי שנה 20 מיליארד דולר אך האם זיהוי שכזה בכלל אפשרי? בפרק השני של סדרת "על הפנים" המוקדשת לטכנולוגיות לזיהוי פנים, נבדוק האם ניתן לזהות פדופילים, עבריינים ואפילו חוקרים באקדמיה באמצעות ניתוח תווי הפנים שלהם ומדוע קל לזהות עצב אבל קשה לזהות תדהמה. האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: מהיכן מגיעים רגשות https://aeon.co/essays/human-culture-and-cognition-evolved-through-the-emotionsVaught’s Practical Character Reader https://publicdomainreview.org/collections/vaughts-practical-character-reader-1902/דוח מכון המחקר AI Now https://ainowinstitute.org/AI_Now_2018_Report.pdf ההיסטוריה הגזענית של זיהוי פנים https://www.nytimes.com/2019/07/10/opinion/facial-recognition-race.html\ דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688722/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) מאמצע 2019 החלו ערים גדולות בארה"ב להעביר חוקים שאוסרות על רשויות עירוניות ובהן רשויות החוק מלהשתמש בטכנולוגיה לזיהוי פנים. זמן קצר אחר כך הודיע ברני סנדרס הודיע כי יעביר חוק שיאסור על השימוש בטכנולוגיה ובאנגליה מזהירים מפני מגיפת זיהוי פנים. הפרק הזה הוא הראשון בסדרה בת שלושה חלקים שמנסה להבין מדוע דווקא טכנולוגיות לזיהוי פנים כובשות את העולם בסערה, לאופן שבו הן ישפיעו על החיים שלנו ולשאלות שהן מעוררות. בפרק: כיצד קרה שעשרות מחוקקים אמריקאים זוהו כפושעים והאם זה מקרה שחלקם הגדול היה שחורים. האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: הסרטון שמתעד את מעצר סרבן הצילום בלונדון https://www.facebook.com/watch/?v=490730511464056מפה של הערים שבהן עושים שימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים בארה"ב https://www.banfacialrecognition.com/map/הבדיקה של ה-ACLU https://www.engadget.com/2018/07/26/amazon-rekognition-congress-face-scan/ זיהוי פנים של בעלי חיים https://nymag.com/developing/2018/10/what-creatures-may-we-place-in-the-panopticon.html דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר      

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688721/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) רעש במקום העבודה הוא לא תופעה חדשה אבל אם בעבר הרעש הגיע ממכונות אדירות, היום הוא מגיע מאנשים ואידיאולוגיות ארגון עבודה כמו ה-Open Space רק מחריפות את הבעיה. בפרק הזה אני מבקר בסביבות אקוסטיות רועשות ולומד כיצד הטכנולוגיה מנסה לסייע לנו לשכך את הבעיה ותוך כדי כך יוצרת בעיה אחרת לחלוטין. האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: בעיית הרעש בהונג-קונג https://www.gov.hk/en/residents/environment/noise/noisepollutioninhk.htm האופן ספייס הוא אסון, השיקגו טריביון https://www.chicagotribune.com/business/success/tca-the-open-office-plan-is-backfiring-20180220-story.html היוקרה שבשקט, דה-אטלנטיק https://www.theatlantic.com/entertainment/archive/2015/10/how-silence-became-a-luxury-good/408412/ החדר השקט בעולם https://www.lonelyplanet.com/news/2017/11/04/quietest-place-on-earth/ דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688732/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) אנחנו שמחים להשיק פורמט חדש ב"עושים טכנולוגיה". הוא נקרא "פופאפ" ובו התייחסות קצרה ומתומצתת לענייני השעה בעולם הטכנולוגיה. הפופאפ הראשון מתייחס לירי המוני, גזענות מקוונת, מתקפות סייבר וניסיונות להשפיע על הדמוקרטיה האמריקאית. בקיצור, אוגוסט. האזנה נעימה יובל דרור. דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688718/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) בכל מטר מרובע בקזינו יש יותר פסיכולוגיה עיצוב וטכנולוגיה מאשר בכל מקום אחר על פני הכדור. מכיוון שמעטים המקומות שיש בהם כל הרבה טכנולוגיה מתקדמת, שמיושמת בדרכים כל כך מרתקות, הקזינו דומה לקנרית שבמכרה הפחם: הוא החלוץ שלפני המחנה, הוא יכול לגלות מה צופן לנו העתיד. בא לכם להציץ? האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: המדע של מכונות המשחקים http://bit.ly/2x85LCk תחקיר אתר בלומברג http://bloom.bg/2Kog4J9הסרטון השיווקי של דאלמייר אלקטרוניקס http://bit.ly/2YD0NJGראיון עם נטשה דאו-שול http://bit.ly/2Zuqg97 כיצד ליברטוס עובד? https://zd.net/2M0tdeQ ᐧ דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר  

https://api.spreaker.com/v2/episodes/22688767/download.mp3 הורדת הפרק (mp3) המונח "פוסט-טראומה" הוא מונח פסיכיאטרי חדש והוא הופיע לראשונה בספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי רק בשנת 1980. אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לדיון ער סביב השאלה האם ניתן לסבול מתסמיני פוסט-טראומה למרות שהאדם הסובל מהן היה רחוק אלפי קילומטרים מהאירוע הטראומתי עצמו? האם הופעתן של טכנולוגיות חדשות מייצרות אפשרויות פוסט-טראומה חדשות? כדי לענות על השאלה המסקרנת הזו אירחתי את פרופ' עמית פינצ'בסקי מהחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית שכתב ספר מרתק על הקשר שבין מדיה וטראומה. האזנה נעימה יובל דרור. קישורים: ספרו של פרופ' עמית פינצ'בסקי https://www.amazon.com/Transmitted-Wounds-Media-Mediation-Trauma/dp/0190625589 סיפורם של עובדי פייסבוק שנטען שסובלים מפוסט-טראומה https://www.theverge.com/2019/2/25/18229714/cognizant-facebook-content-moderator-interviews-trauma-working-conditions-arizona סיפורו של מפעיל המל"ט האמריקאי, ברנדון בראיינט https://www.spiegel.de/international/world/pain-continues-after-war-for-american-drone-pilot-a-872726.html דף הבית של התכנית רשימת תפוצה בדואר האלקטרוני | iTunes | האפליקצייה שלנו לאנדרואיד | RSS Link | פייסבוק | טוויטר